אם תשאלו את ותיקי הבקעה על ד"ר אביחיל גרינברגר לא בטוח שידעו על מי אנחנו מדברים, אבל תוסיפו אבו ומיד כולם ידעו במי מדובר.
אבו הינו חלוץ של הציונות בתקופה החדשה .
אבו התחיל את עבודתו כמדריך חקלאי בשנת 1969, עם הקמת ההתיישבות החקלאית בבקעת הירדן וצפון ים המלח וחי עם מתיישביה הראשונים של הבקעה במשך ארבע שנים.
בשנת 1975הקים את תחנת הניסויים בבקעה, אותה ניהל כשנתיים, מתוך ראיה עתידית כי החקלאות הינה אבן היסוד בכלכלת מתיישבי הבקעה וחייב להיות מקום בו ייבדקו כל השאלות שעולות מהשטח.
פיתוח ענף הפרחים, ירקות בחממה ומטעים החל בתקופה בהאבו ניהל את תחנת הניסויים
החקלאות בבקעת הירדן עברה שינויים רבים אבל אבן יסוד אחת קיימת והיא – החיטוי הסולרי, יריעות הפלסטיק הפרוסות בחודשי הקיץ בכל שטחי הבקעה וכן באזורים חקלאיים אחרים בארץ.
אבו הינו אחד השותפים הבכירים בחשיבה ברעיון ופיתוח שיטת החיטוי הסולרי
ומראשוני פיתוח החקלאות בגאון הירדן – הזור, אותו הקים וניהל חלקת ניסויים בזור ובכך תרם תרומה מכבדת לפיתוח החקלאות באזור זה. בכל שיטות הגידול שקיימות היום בבקעת הירדן על שתי גדותיה תמצא את חותמו ורעיונותיו של אבו.
אבו הינו הראשון לסוללי הדרך ונטל חלק בפיתוח האגרו טכניקה והמדיניות החקלאית בבקעת הירדן עד עצם היום הזה.
.gif?id=3102346){kind=small}